ארץ מקור : צרפת
משקל : זכרים :55-70 ק"ג
נקבות : 45-70 ק"ג
גובה : זכרים: 60-68 ס"מ
נקבות : 58-66 ס"מ
תחולת חיים : 8-12 שנים
תיאור : הפרווה קצרה וצבעה והוא חום אדמדם
לעתים מופיעה מסיכה שחורה-אדומה באוזר הפנים , תקן הגזע מתיר גם כתם לבן בחזה או בקצות הרגליים . פני הכלב פחוסים וזרבובית האף יכולה להגיע עד לאורך של כפעמיים אורף הראש
אופי : הכלב רגוע ועדין ,בעל אופי יציב ונוח וביטחון עצמי רב הוא אנו תוקפן אך מצטיין ככלב שמירה בזכות הטריטוריאליות והערניות שלו . מסתדר מצוין עם ילדים ואין לו בעיה לקבל מהם מרות .
שימוש : כלב שמירה ולוויה
מוצאו של גזע זה איננו ודאי. יש הטוענים שמוצאו בכלבים עתיקים בשם מולוסרים, כלבי הגנה, שמירה וסחיבת משאות, שהופצו על ידי היוונים ברחבי אירופה. הצרפתים טוענים שמקורו בצרפת, ומסתמכים על ממצאים ארכאולוגיים של שלדי כלבים גדולים ומסיביים מהתקופה הפרהיסטורית. בשל יכולת השמירה שלו, היה הדוג דה בורדו פופולרי מאוד בבתי אצילים בצרפת. הוא אומן להגן על רכוש, לשמור על עדרי בקר, לצוד חזירי בר, לסחוב את עגלות הקצבים, לעייף שוורים לפני שחיטה וככלב שמירה בנמלים כנגד פשיטות של שודדי ים. מימי הקיסרות הרומית ועד תחילת המאה-20 שימש לקרבות כנגד כלבים וחיות אחרות, כמו דובים, שוורים ואף כנגד בני אדם. במאה ה-16 השתמשו בכלבים אלו כאמצעי להענשת אסירים. ב-1863 התקיימה תערוכת הכלבים הראשונה בצרפת, שקבעה תקני גזע טיפוסיים ואחידים של כל הגזעים החיים בצרפת, , על שם עיר הבירה של המחוז שבו הוכלא - בורדו. את גבולות צרפת יצאו הכלבים רק בשנות ה-60 של המאה-19. בעבר, כאשר השתמשו בגזע זה למטרות עבודה, הוא חונך לתוקפנות ונודע ככלב מפלצתי בעל לסתות אימתניות, אולם לאחר תערוכת הכלבים ב-1863 החלו אצילי צרפת לרכוש את הדוג דה בורדו ככלב לוויה נאמן בעל מזג נינוח.
כיום אנשים רבים רוכשים כלב זה כחיית מחמד.
הפרווה קצרה וצבעה הוא חום-אדמדם. לעתים מופיעה מסיכה שחורה-אדומה באזור הפנים. תקן הגזע מתיר גם כתם לבן בחזה או בקצות הרגליים. פני הכלב פחוסים וזרבובית האף יכולה להגיע עד לאורך של כפעמיים אורך הראש (מהעיניים ועד לסוף הגולגולת). כלבים שפניהם פחוסים במיוחד נוטים לסבול מבעיות נשימה ויכולתם הגופנית מוגבלת.
בגלל משקלם הרב של כלבים אלו, נדרשים להם שרירי אגן וגב חזקים במיוחד שייתמכו בעצמותיהם המסיביות, אחרת הם עלולים לרכוש בעיות יציבה שונות, שהמסוכנת מכולם היא היפ דיספלסיה. היפ דיספלסיה היא בעיה באגן, המדורגת ברמות שונות E - A. דרגה A משמעה אגן תקין. דרגה וE היא המצב החמור ביותר, שבו בדרך כלל נאלצים להמית את הכלב כדי לשים קץ לסבלו. באילן היוחסין של כלבים גזעיים מצוין מצב האגן של כל כלב שלושה דורות אחורה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה