גולדן רטריבר

ארץ מקור : בריטניה
משקל : זכרים 30-34 ק"ג נקבות 25-30ק"ג
גובה : זכרים 58-61 ס"מ נקבות:54-47 ס"מ
תוחלת חיים : 12-15 שנים
תיאור : פרווה ארוכה בצבע בהיר , בגוונים שבין לבן לזהוב
אופי : שקט , נוח וידידותי
שימוש : נחיה לעיוורים ולוויה
גולדן רטריבר - (רטריבר זהוב) הוא גזע נפוץ של כלבים. אופיו הטוב הופך אותו לפופולרי בעיקר כחיית מחמד בקרב משפחות. זהו אחד הגזעים הנפוצים ביותר בישראל. הגזע מכונה בעגה "גולדן".
מאפיינים
גודלם של הגולדן רטריברים הוא בינוני עד גדול. בדרך כלל באופיים הם פעילים ואוהבי משחקים. לרוב הם כלל לא תוקפניים ולא טריטוריאליים ולכן אינם מתאימים לשמש ככלבי שמירה. לעומת זאת, מאחר שהם כלבים סובלניים ובעלי פוטנציאל גבוה לאילוף הם משמשים לעתים קרובות ככלבי נחייה לעיוורים. כמו כן, עקב שילוב תכונות אלו, עם יכולת חישת ריח טובה, גופי משטרה עושים בהם שימוש. במשטרת ישראל, למשל, משמשים כלבי גולדן רטריבר לגילוי חומרי נפץ.
כלבי גולדן רטריבר דומים מאוד לכלבי לברדור רטריבר, הן במראם והן באופיים. מבחינת אופיים, גולדן רטריברים יותר פעילים ופחות "רציניים" מלברדורים. מבחינת מראה חיצוני, הם נבדלים מהלברדורים בעיקר בפרווה הארוכה והמוזהבת.
כלבי גזע זה ידועים בחיבתם לבני אדם וביחסם החם לילדים. מסיבה זו הם נפוצים בקרב משפחות, בתצוגות ואף בסדרות טלוויזיה וסרטים. הצד השני של תכונה זו הוא הרצון הרב שלהם לשחק ולהיות חלק מכל פעילות במשפחה. תכונה בולטת אצל רובם היא חיבתם הרבה למים, שחייה ורחצה.
כלבי הגולדן רטריבר מגיעים לגודלם המלא בגיל שנה ולמשקלם המלא בגיל שנתיים. התבגרותם השכלית נמשכת עד גיל שלוש, ולעתים אף יותר.
היסטוריה
כבר במאה ה 14 ספניאלים הגדולים מרוב הספניאלים של ימינו שימשו להברחת ציד ו-hawking. מתוך זני כלבים אלו, פותחו זני כלבי ציד ממשפחת הסטרים ובמקביל פותחו זני פוינטר. בעקבות התפתחות כלי הירייה ובעקבות תיעוש ייצורם, גדלה תפוצתם בתחום הציד. אי לכך התפתח אופי חדש של ציד, אשר בו נעשה שימוש רב יותר בכלי ירייה מאשר בצורות הציד המסורתיות. שיטת ציד זו הביאה לצורך בכלבים אשר יביאו את הציד אשר נורה ונפל לעתים במרחק רב ולעתים בשטח אליו הגישה הייתה קשה לאדם. לכן החלו ציידים בתחילת המאה ה-19 לאמן את הסטרים והפוינטרים שלהם גם להבאת ציד (retrieve). בשנות ה 30 של המאה ה-20, החלו מגדלי כלבים לפתח גזעים מיוחדים להבאת הציד בלבד.
לצורך כך היה דרוש זן של כלב בעל חוש ריח טוב, שיהיה צייתן, וללא תשוקתו של הסטר לרוץ מרחקים גדולים. כלבי סטר הוכלאו עם כלבי סנט ג'ון ניופאונדלנד (שהיו קטנים ושונים מהגזע המוכר כיום כ"ניופאונדלנד"). כלבים אלה הובאו לבריטניה על ידי דייגים מניופאונדלנד.
ככל הנראה, בשנת 1823 הביא הדוכס של מלמרסובי, את הסנט ג'ון ניופאונדלנד הקטן, מדייגים שעגנו בנמל פול. מאוחר יותר הוסב שם הגזע ללברדור רטריבר.
על פי הדפסי עץ בספרים מאותם ימים ניתן לראות שנעשו שילובים בין ווטר ספניאל והניופאונדלנד הקטן, בין ווטר ספאניאל וסטר וכן בין סטר וניופאונדלנד. בהתאם לשילוב שנעשה, הצאצאים היו בצבע שחור, חום (כבד) בלאק אנד טאן, או ברינדל ובגובה של כ-61 סנטימטרים. הפרווה הייתה קצרה, ארוכה וחלקה או גלית אך תמיד צפופה. מדי פעם נולדו גורים צהובים להורים שחורים. כלבים אלה היו קודם כל כלבי רטריבר ואבות הלברדור רטריבר של היום, וכן של הרטריבר חלק השיער.
בשלב זה, חבר פרלמנט ממוצא סקוטי בשם דאדלי מארשבאנקס, לימים הלורד טווידמאות' - חובב מושבע של בעלי חיים ואוהב ספורט מכל סוג שהוא - החל לגדל באחוזת גווישן אותה רכש ב-1854 חיות משק למיניהן וגם כלבים, ברובם כלבי ציד.